בית פרטי בנס ציונה

סיפור הפרוייקט

כשרכשו בעלי הבית, לפני 11 שנים, את הבית בנס ציונה, הם נשבו בקסמו של הנוף.

שמורת טבע אין סופית התגלתה במלוא תפארתה, דרך גרם המדרגות.

הם ידעו כבר אז, שהמגרש שגובל בקיר המדרגות עומד למכירה וכשיבשילו התנאים, ייבנה עליו בית, שיהיה קו ראשון לשמורה.

הם נהנו מרועי הצאן באחו ומשקיעות עוצרות נשימה במשך 8 שנים, עד שהדו-משפחתי נבנה.

ומאז, במקום הנוף, הסתפקו בפטיו ולמדו לחיות עם העדר העדר (צאן...).

לאחרונה, החליטו לחפש בית חדש, שיענה לצרכים שלהם, ואולי גם עם נוף, כזה שישאר...

משלא מצאו בית שימלא את כל דרישותיהם, פנו אלי, בבקשה לשפץ ולהתחדש בבית הקיים.

משפחה נדירה, של 5 נפשות.

העדר הנוף הדיר שינה מעיניי, ואף על פי, שאני רק מעצבת פנים, הפעם, התמקדתי בחוץ.

או יותר נכון, ב"איך אכניס את החוץ פנימה"?

במהלך הפגישה הראשונה בבית, עשיתי סיבוב בין כל החדרים וכשנכנסתי לחדר הבן המתבגר, גיליתי, שמבעד לחלונות (המוגפים תמידית, יש לאמר) נשקף הנוף המדובר.

בהחלטה משותפת, חדר הכביסה הסמוך חובר והוסב לחדר רחצה, החלונות אוחדו לטובת ויטרינה רחבה

ויחידת ההורים הועתקה מקומת הכניסה ועלתה לקומה א'.

ושבו בנים לגבולם ורואי צאן לנוף הנשקף מהמיטה...

הפטיו הוחזר לחיים והפך לגן טרופי קסום.

את חלוקי הנחל הבזלתיים שבפטיו, הכנסנו הביתה במספר מוקדים, שיהוו המשך ישיר למתרחש מבעד לזגוגית.

שימוש בפרקט למינציה דמוי אלון מבוקע, לייסטים פולימרים דמויי עץ, בחירה בגוונים מונוכרומטיים של אבן חולית, טיח מינרלי וטקסטיל רך, חיזקו את החיבור לטבע ופינו את תשומת הלב לירוק החודר מבחוץ.

אלומיניום שחור, תחם מסגרת מדוייקת לתמונה המושלמת.

גם בשירותי האורחים שמרנו על המוטיבים החוזרים, כמו חלוקי הנחל, פרופיליי הפולימר ומראה עגולה, אבל הפעם הצבע הלבן שולט,

מגדיל את החדר הקטנטן ומהווה הפתעה מבעד לדלת קו אפס.